מעשה בציור

מאת חנן כהן ומיכה תמיר

 

סיפורו של חנן: טרום תמונה או תרום תמונה                        

הכל מתחיל בכך שזוגתי  ואני ישבנו במרפסת ועמדנו ללכת. הליכות אלה טובות לבריאות בכך שהן משילות ממשקלה  ומוסיפות למשקלי...

 

תמיד אנחנו משלבים הליכות במשימה או שליחות כלשהי, שהרי שליחויות סבתא אינן חייבות בתשר ("טיפ" בעברית)...ובכן, בשבת ההיא יצאנו בשליחות המשפחה לתקן מחשב נישא ( מזל טוב למחשב לרגל נישואיו!...).

 

התרשמנו מהנוף הנשקף בחלון הדרומי ומהעוף ללא-מעוף ,שהוא לגמרי ובכלל דחליל.

 

תוך כדי שיחה ואבחון המחשב (רק נישא  המחשב וכבר יש בעיות...) הציג בפנינו רפי  ציור מופלא שקיבלו הוא ורעייתו לימור.

 

מיד זיהיתי שהציור צוייר על ידי ראובן בן אלון ,וכן את המקום המצויר, הצריף שעמד מול בית מספר אחת ליד ה"האנגר".(58 מתוך 120 חושבים שגם אני יכול להיות "הראשון לזהות"...)

 

צילמתי ופרסמתי בקבוצת ה"מה-נשמע" ("ווטס-אפ" בעברית...) תגובות לא איחרו לבוא. הנה הן:

 

אריאלה ישראלי: "נראה כמו הצריף השוודי שהיה בו המשרד של מלכה אבני, שטיפלה במתנדבים"

 

רותי טויטו:" הצריף שבו עבדה עדינה ארזי בתפירת שמיכות פוך"

 

נעמי שושני:" הצריף שעבדה בו עדינה ארזי והיה בו מחסן תרבות של מישה בר-קמה."

 

אלי ארזי:" "נכון מאוד"

 

נעמי שושני: "יש!"

 

דליה גרבר:" זה היה מול בית מספר אחת. מערבית לבית של משפחת אדם ("גן-רימון" לשעבר)".

 

שרה יהודאי:"זה הצריף שעבדה בו עדינה ארזי והיה גם מחסן של סעדיה עמרני".

 

חנן כהן:" מול בית מספר אחת. בדלת הראשונה מימין עבד אליעזר הספר. ביתר החדרים עבדה עדינה ארזי והיו מחסני התרבות בהנהלתו של מישה בר קמה.

 

רינה הס: "הצריף היה הכיתה של ברוך הס, מיכה תמיר , נמרוד נמרי. זה היה גם מגוריהם בזמן השרות הצבאי שלהם"

 

נעמי שושני:" גם של ראובן בן אלון".

 

ועוד כהנה וכהנה תגובות לרוב.

 

בביקור אצל רפי זיהה ארנון אפרת את המקום כצפונית למרפאה, היכן שכיום יש מגרש חניה ליד בית אורי ורמי נחושתן.

 

שמעתי גם דברים מאלפים מפי רותי שדמון על משפחת אהרוני ,שגרה פעם באשדות ועזבה,  על אב המשפחה שהיה מורה לטבע ופחלץ חיות לתפארת, ועל אילנה, המכונה 'אילה' בת המשפחה, בת כיתתם של ראובן בן אלון, מיכה תמיר ורבים אחרים ועל עוד ועוד זכרונות המרחיבים את הלב.

 

הגעתי עד מיכה תמיר,  בעל ערוץ ישיר לראובן בן אלון, המעצב לנו שערי עלון הקבוץ, משתמש בטלפון סלולרי ממהדורה לא מעודכנת, או טלפון כשר כלשהו, וצופה עם זוגתו על ציפור ,ששמה יונק הדבש  וגם צופית, במרפסת.

 

 אהרלה הדר מצביע היכן היה הצריף, אך הצייר חשב אחרת...

 

 

סיפורו של מיכה: הציור

זה התחיל כמו כל יום. שום דבר לא יכול היה לנבא את המשכו. ישבתי עם זוגתי במרפסת,  מתבוננים מסביב ונהנים מהצופיות הנהנות גם הן ממי הסוכר שיצקנו בכלים מיוחדים שתלינו בטווח עין.

 

 

הנייד שלי, שמפאת פיגור שכלי אינו סמרטפון, מצייץ לי הודעה. חנן כהן מודיע שעלי לנסות ולזהות את התמונה המופיעה באין הודעה הבאה.

 

אבל הלו, בנייד המפגר שלי אין סידורים כאלה. אז אני פונה בבושה לחנן ומסביר שאינני מבין על מה מדברים כי הנייד... חנן שותק. אני חושב שהוא לא מבין אז אני מבקש שישלח לי את התמונה בדרכים המקובלות.

 

"לבוא אליך עם מעטפה?” הוא  שואל בלעג מוסתר.

 

"לא צריך. תוכל לשלוח לי בדוא"ל?" אני אומר לגבר המקבל ממני שערים לעלון ודברי חוכמה והכל בדוא"ל.

 

בזמן שהוא מתעסק עם המעטפה הוא מסביר לי שרפי נגר העלה לרשת ציור של ראובן בבקשה לזהות את מיקומו של הצריף.

 

"מה עושה ציור של ראובן אצל רפי?" אני שואל בתימהון.

 

"הוא של אשתו. אבא שלה התחתן עם אלמנה בשם אילה אהרוני..."

 

"אילה אהרוני?!!.. היא מהמחזור שלנו. היא בת אשדות שהתאלמנה מבעלה יוסי ש..."

 

"אז רפי התחתן עם הבת של הבעל של אילה אהרוני שהייתה בת חורגת שלה."

 

"איזה עולם קטן... למה לא מספרים לי כלום בבית הזה?"

 

"זה לא בית, זה צריף." הוא מתקן אותי

 

בציור אני מזהה את הצריף בו התגוררתי ב1955 בחדר הראשון מצד שמאל. (נדמה לי ששכחתי לסגור את הדלת).

 

היינו בכתה י"ב והמשכנו בו גם בשירות הצבאי. במחזור שלי היו ראובן, ברוך הס, נמרוד, אותה אילה אהרוני וארזה ואחווה וחנה מטלון, ניר, ליאור ואיתן. היו גם אברהם בנדר, אליעזר שכונה בושמן ואורי רבינוביץ'(שכחתי מישהו? )

 

הצריף עמד מדרום לבית מס' 1 (של שרה יהודאי) ובהמשך ירד מגדולת המגורים לשימושים כמו שמיכות עדינה, מוצרי האומנות של סעדיה ועוד. לא רחוק ממנו היה ההאנגר המפורסם. את מקום הצריף תופש היום בית המגורים של משפחת טויטו ושכניה.

 

אבל ברשת נמשך הדיון. הגדיל לעשות אהרלה, שהחזיק בידיו את הציור והצטלם ליד המוזיאון, תוך שהוא ממקם את הציור בנוף שנראה לו מתאים. היו עוד גרסאות למיקום הצריף וחלק הצטרפו לדעת אהרלה.

 

הרעיון היה מעניין מפני שבמקום עמדו בעבר שני צריפים שוודים, שהתגוררנו בהם בגיל הנעורים עד שעברנו לאותו צריף. קרוב מאד לשם נמצא מבנה מרובע מבטון, שבעבר היה עמדת שמירה בצפון אשדות שלפני הפילוג ובה התאמנה עדנה סולודר בנגינת פסנתר.

 

היה שוני מרחיק לכת בין הצריפים. וכדי להמעיט בהסברים, אני מביא תמונת צריף דומה שהורדתי מהאינטרנט. כמו כן הכניסות לצריף השוודי היו מדרום ואילו בצריף שבציור היו מצפון.

 

לימים הוסר הצריף השוודי לצורך בניית בית אורי ורמי.

 

 

הציור של ראובן

 

צריף שוודי