ז'ניה להבי
ז‘ניה נולדה בעיר קייב באוקראינה (אז רוסיה) להוריה ליזה לבית לב ומרדכי פיגובסקי. הייתה בת שניה בין ארבע בנות. האב היה רוקח בעל בית מרקחת והאם עקרת בית. משפחה משכילה ומתבוללת. מתקופת חייה הראשונה שמשו בערבוביה זכרונות נעימים כמו בילויים בקייטנות קיץ ביקורים בתיאטרון ואופרה לימודים וחיי שפע יחד עם זכרונות של פוגרומים והתעללות ביהודים. הדברים השתנו בימי מלחמת העולם הראשונה המהפכה ומלחמת האזרחים אחריה. המצב ברוסיה אילץ את המשפחה להגר לפולין לעיר סובלק שם גרו הורי אביה. בסובלק סיימה את לימודי התיכון ונפגשה לראשונה בפעילות ציונית. למרות אזהרות הרופאים (סבלה ממום בלב) הצטרפה ז‘ניה לתנועת החלוץ להכשרת "שחריה" ובשנת 1929 עלתה עם קבוצת חלוצים ישר לרמת הכובש. היתה זו ראשית העליה החמישית. ברמת הכובש עבדה במשתלת פרי הדר ובעבודות שונות במושבה כפר סבא שם פגשה בישראל שגר בה עם משפחתו. יחד הם הלכו לפלוגת עין טבעון ולאחר פירוק הפלוגה הלכו לגבעת ברנר ושם נישאו. לאחר תקופה לא ארוכה רצתה לחזור אל חבריה ברמת הכובש ושם נולדה הבת הבכורה דליה. ב-1933 עברה המשפחה לכפר סבא שם נולד מוטק‘ה. בתקופה זאת השתדלה רבות והצליחה לקבל אשרות עליה להוריה ואחותה הצעירה נוסיה. שתי האחיות הנוספות ויטה ושורה נשארו בפולין ונספו בשואה. בשנת 1940 חזרה המשפחה לקיבוץ והצטרפו לאשדות יעקב . איתם באה גם אימה של ז‘ניה ליזה שחיה עם המשפחה באשדות עד פטירתה בשנת 1975 . באשדות יעקב נולדו הילדים רותי ואורי. ז‘ניה עבדה שנים רבות ברפת בבית החרושת אשד ובמפעל הסריגים. תמיד דגלה בעבודה יצרנית שהעדיפה אותה על פני עבודות השירותים . הענווה אותו הילוך בצנעה ליווה את חייה שאותם השקיעה עם כל אהבתה ומרצה הבלתי נדלה בעבודה ובמשפחה.